¿I hē a Hotu Matu'a e hura nei? הוא מזמור שהפך למעין המנון לאומי של רפה נוי. הוא מושר לעתים קרובות אחרי ההמנון הלאומי של צ'ילה, מול דגלי צ'ילה ורפה נוי. השיר מספר על הגעתם של שבעת הסיירים והוטו מאטואה לרפה נוי ועל מותו של המלך הוטו מאטואה.
הוקלד ותורגם בידי מרקוס אדנסקי
| מילים | תרגום | הסבר |
|---|---|---|
| ¡E 'Ira e Rapareŋa ē! | הו אירה ורפארנגה! | אירה ורפארנגה הם שניים משבעת הסיירים שנשלחו לתור את רפה נוי. |
| Ka kimi te ma'ara o te 'ariki | לכו חפשו את בית המלך | האומאקה מורה לאירה, לרפארנגה, לאואורה אה הואטאווה, לרינגי-רינגי אה הואטאווה, לנונומה אה הואטאווה, לקואו-קואו אה הואטאווה ולמאקואי רינגי-רינגי אה הואטאווה (שהם שבעת הסיירים) לחפש בית חדש למלך הוטו מאטואה ולבני עמם. |
| "Ko ŋā kope tu-tu'u vai 'a Te Ta'aŋa | "ילדים העולים מן המים של טה טאאנגה, | בשנתו של האומאקה, כשרוחו רואה את האיונים מוטו נוי, מוטו איטי ומוטו קאו קאו, הוא נזכר בשלושת ילדיו של בנו, טה טאאנגה. הוא נותן לאיונים את השם "ילדים העולים מן המים, של טה טאאנגה, של האומאקה מהיווה". החלק הזה של השיר פירושו ששבעת הסיירים הגיעו אל שלושת האיונים ואל רפה נוי. |
| a Haumaka o Hiva" | של האומאקה מהיווה" | |
| ¿I hē a Hotu Matu'a e hura nei? | היכן חי הוטו מאטואה? | הוטו מאטואה ובני עמו התיישבו בארצם החדשה, הארץ שמצא האומאקה. Te Pito o te Henua הוא שם נוסף לרפה נוי, ופירושו טבור העולם. |
| I Te Pito o te Henua e hura nei | הוא חי בטבור העולם | |
| I Te Pito o te Henua e hura nei | ||
| a Haumaka o Hiva | של האומאקה מהיווה | |
| ¡E Kuihi e Kuaha vārua ē! | הו, הרוחות קואיהי וקואהה! | כשהמלך הוטו מאטואה עומד למות, הוא קורא את מילותיו האחרונות אל עבר המולדת היווה. הוא מבקש מהרוחות קואיהי וקואהה לשיר לו בקולו של תרנגול. |
| Ka haka o'oa 'iti-'iti mai koe | שיר לי מעט | |
| i te re'o o te moa o Ariana | בקולו של התרנגול של אריאנה | |
| O'oa take heu-heu | שיר take heu-heu |
לפי האגדה, המלך מת מיד אחרי שהתרנגול של אריאנה עונה take heu-heu. משמעות המילים האלה נשכחה היום. כנראה מסיבה זו מסיימים היום את השיר לעתים קרובות במילים O'oa e te 'ariki ē. תרגום הסיום החדש הזה הוא שיר הו, המלך!, כלומר התרנגול שר הו, המלך!משום שהמלך הלך לעולמו. |