אגדות ומיתולוגיה
המסורת שבעל פה ברפה נוי מטשטשת את התוויות המערביות המסודרות — אפוסי הגירה, שבטים יריבים וסיפורים מתקופת איש הציפור נשמרים כ-'a'amu. קראו אותם כזיכרון ילידי, לא כתאריכים מספר לימוד.
בדף הזה
באי הפסחא עברו הסיפורים בעל פה מדור לדור. היסטוריה הופכת לאגדה, והאגדה הופכת למיתוס. כל המילים השונות שיש לנו היום לדברים האלה מתמצות בשפת רפה נוי במילה אחת בלבד — 'a'amu. הספק באמיתותם של חלק מהסיפורים האלה הוא תופעה מודרנית. לפני שהחברה של ימינו הגיעה לאי הפסחא, כולם נחשבו לאירועים אמיתיים מן העבר.
| אגדה | הסבר | שפה |
|---|---|---|
| האירועים שקדמו להגירה לרפה נוי | אגדה פחות מוכרת על הסיבה שבגללה עזבו המתיישבים של רפה נוי את מולדתם המקורית. | עברית |
| החלום של האומאקה | המלך הוטו מאטואה נמלט מהיווה בחיפוש אחר ארץ חדשה. | עברית |
| האנאו אאפה | הגעתו והשמדתו של גל ההגירה השני לרפה נוי. | עברית & Rapa Nui |
| מואי קאווה-קאווה | המלך טואו קו איהו ופסלי המואי מעץ. | עברית & Rapa Nui |
| מותו של הוטו מאטואה | מעשיו האחרונים של הוטו מאטואה. | עברית & Rapa Nui |
| טנגרואה והירו | המלך טנגרואה מהיווה, שהגיע לרפה נוי בדמות כלב ים. | עברית & Rapa Nui |
| מאקה-מאקה בורא את האדם | האגדה על בריאת האדם. | עברית & Rapa Nui |
האירועים שקדמו להגירה לרפה נוי
להלן אגדה פחות מוכרת שמספרת על האירועים שבעקבותיהם נמלטו המלך הוטו מאטואה ואנשיו (שלימים ייקראו האנאו מומוקו) מביתם, שנקרא כאן מאראה טואה האו, חלק מארץ היווה.
את האגדה תיעד ויליאם ג'. תומסון מהספינה USS Mohican, כששהה ברפה נוי 11 ימים ב-1886. הדו"ח של תומסון על האי, Te Pito Te Henua Or Easter Island
, ראה אור לראשונה ב-1891.
המספר או המתורגמן טעו בכיוונים כשטענו שהמתיישבים באו מארץ שנמצאת בכיוון השמש העולה (מזרח), שכן אין בכיוון הזה קבוצת איים שיכולה הייתה להיות מקור המתיישבים האלה. נוסף על כך, אגדות אחרות מציינות בדרך כלל שהיווה שכנה בכיוון השמש השוקעת (מערב).
...(המסורת מספרת) שהוטו מאטואה ובני לוויתו באו מקבוצת איים השוכנת לעבר השמש העולה, ושם הארץ היה מאראה טואה האו, שפירושו המילולי מקום הקבורה
. בארץ ההיא היה האקלים לוהט כל כך, עד שאנשים מתו לעיתים מהשפעת החום, ובעונות מסוימות נחרכו הצמחים וכל הגדל ונבלו תחת השמש הקופחת.
הנסיבות שהובילו להגירה מסופרות כך: הוטו מאטואה ירש את מקומו של אביו, שהיה ראש שבט רב עוצמה, אך שלטונו בארץ הולדתו נמשך שנים מעטות בלבד, בשל צירוף נסיבות שלא היו בשליטתו. אחיו, מאצ'אה, התאהב בעלמה שנודעה ביופייה ובחינה, אך על הבמה הופיע יריב — אורואי, ראש השבט רב העוצמה של שבט שכן. כדרכו של המין הנשי בכל הדורות ובכל הארצות, שיחקה היפהפייה כהת העור ברגשותיהם של מחזריה והתגלתה כהפכפכה. כשנדחקה לבחור בין השניים, הודיעה שתינשא לאורואי, בתנאי שיוכיח את אהבתו בעלייה לרגל מסביב לאי, ונקבע שעליו ללכת בלי הפסקה, בלי לעצור לאכול או לנוח ביום ובלילה, עד שישלים את הסיבוב סביב האי. נבחרו משרתים שיישאו מזון לאכילה בדרך, ואורואי יצא למסעו, כשארוסתו מלווה אותו לאורך הקטע הראשון של הדרך; בשעת הפרידה הבטיחה לו שלא תניח למחשבותיה לנדוד אל איש מלבדו עד שובו. באותו ערב עצמו ברחה האישה ההפכפכה עם מאהבה האחר, מאצ'אה. אורואי לא שמע על כך עד שהגיע לקצה הרחוק של האי; אז שב היישר לביתו, ושם ערך משתה גדול שאליו זימן את כל לוחמי שבטו. הוא סיפר על העלבון שהושת עליו, וכל הנוכחים נשבעו שלא ינוחו עד שהוטו מאטואה וכל משפחתו יומתו.
נראה שמאצ'אה היה איש נבון, ומשראה שמאבק נואש עומד לפרוץ, עלה עם שישה מבחירי מלוויו ועם כלתו על קאנו כפול גדול, ועם צידה בשפע הפליג בלילה אל עבר ארץ נוחה יותר. לפי המסופר נגלתה אליו הרוח הגדולה מאקה-מאקה והודיעה לו שאם ינווט לעבר השמש השוקעת, ימצא אי גדול ולא מיושב. כעבור חודשיים בים נראתה היבשה, והקאנו הועלה אל החוף בצדו הדרומי של האי. ביום השני לאחר שהגיעו מצאו צב על החוף ליד אנקנה, ואחד האנשים נהרג ממכת סנפיר כשניסה להפוך אותו. חודשיים אחרי שנחתו על האי הגיעו שני הקאנו עם הוטו מאטואה ובני לוויתו, שלוש מאות במספר.
בריחתו של מאצ'אה לא שיככה את זעמו של אורואי, ומלחמה עד מוות נמשכה עד שהוטו מאטואה, אחרי שהובס בשלושה קרבות גדולים, נדחק אל פי פחת. מיואש ממזלו הרע ומשוכנע שבסופו של דבר ייתפס ויומת, החליט להימלט מהאי מאראה טואה האו, ולשם כך הורה לצייד ולהכין למסע ארוך שני קאנו גדולים, באורך 90 רגל ובעומק 6 רגל. בלילה, ערב קרב נוסף, הפליגו לדרכם, מתוך הבנה שהשמש השוקעת תשמש להם מצפן.
נראה שאורואי גילה ברגע האחרון את כוונתו של הוטו מאטואה לברוח, ואותו אדם נמרץ הבריח את עצמו אל אחד הקאנו, מחופש למשרת. אחרי שהגיע לאי הסתתר בין הסלעים באורונגו, והמשיך לבקש את נקמתו ברציחת כל אדם חסר הגנה שנקרה בדרכו. מצב עניינים מעניין זה נמשך כמה שנים, אך לבסוף נלכד אורואי ברשת שהטיל הוטו מאטואה, והוכה למוות.
החלום של האומאקה
תוהו ובוהו רעם ברחבי היווה, והאי עמד להישבר. הלילה ירד, ובשנתו הניח הכוהן האומאקה לרוחו לעוף בחופשיות בחיפוש אחר ארץ חדשה. הוא ראה מרחוק את גבולות העננים מעל האוקיינוס [מי שמחפש אי בים רואה קודם כול את תצורות העננים שמעליו]. הוא ראה את הערפל עולה מלמטה. הוא נחת בין גבולות העננים ואמר: הנה מקום טוב למלך לחיות בו
.
רוחו של האומאקה המשיכה בדרכה. הוא ראה שלושה איונים מול האי הראשי ואמר: אהה, הנה האיונים — מוטו נוי, מוטו איטי ומוטו קאו קאו. הם האנשים מימי קדם של טאאנגה ושל האומאקה מהיווה
.
הוא טיפס על פו מאהורה ואמר: זהו פו מאהורה של האומאקה מהיווה
. הרוח הגיעה לפסגה, חשה ברוחות המרעננות שעלו מלמטה, ממכתש הר הגעש, ואמרה: זהו פוקו אורי ["הסלע השחור"] של האומאקה מהיווה
.
הרוח המשיכה ללכת וקראה בשמות למקומות באי. הוא הגיע אל הגבעה שבמרכז ואמר: זהו טבורה של הארץ הזאת, בראש הגבעה הזאת
. הוא צעד אל ראש הגבעה. הוא הביט, הניח לעיניו ללכת לאורך הארץ, ואמר: זהו מאונגה טרוואקה ["גבעת הסירה המנווטת"]. השם אינו בא מניווט של סירה. כשאדם מגיע לראש הגבעה הזאת, זה מה שהוא רואה, כי עינינו, אנחנו עצמנו, הן הסירה
.
הרוח שבה להיווה, והאומאקה מתעורר. הוא שולח הודעה לאירה, לראפארנגה, למאקואי, לאואורי, לקואו-קואו מהואטאווה, לרינגי-רינגי מהואטאווה ולנונומה מהואטאווה. הם מתאספים אצל האומאקה, והוא אומר להם: לכו וחפשו את הארץ שבה יוכל המלך לחיות, באופק הרחוק, שם הארץ עטופה בערפל מתחת לעננים
.
שבעת המגלים יצאו לחפש את הארץ החדשה. זמן קצר אחריהם יצא בעקבותיהם מלכם הוטו מאטואה, יחד עם שאר בני עמו. כשהמלך הגיע, יעצו לו שבעת המגלים, שכבר סיירו בארץ, היכן הכי טוב לרדת לחוף — חוף רחב. החוף הזה נודע לימים בשם Haŋa rau o te 'ariki — מפרץ המלך
, ושם הקים המלך את ביתו הראשון.
הגעתם והשמדתם של האנאו אאפה
תיעד: סבסטיאן אנגלרט
תוקן והוקלד בשפת רפה נוי בידי פאולוס קיביט ב-2008
תורגם לאנגלית בידי מרקוס אדנסקי ומריה תרזה איקה פקאראטי ב-2012
עברית
Rapa Nui
הוטו מאטואה לא חי בזמן שהאנאו אאפה היו בארץ הזאת.
'Ina Hotu Matu'a i ai ai te hānau 'e'epe 'i te kāiŋa nei.
המלך של הארץ הזאת בזמן שהאנאו אאפה היו כאן היה טואו קו איהו.
Te 'ariki o nei i ai ai te hānau 'e'epe, ko Tu'u ko Ihu.
בזמן שהאנאו אאפה היו כאן, אמרו האנאו מומוקו:
I ai era te hānau 'e'epe, he kī te hānau mo-moko:
מאין באו האנשים האלה? תנוך האוזן בולט:האנאו אאפהבגלל אורך תנוך האוזן!
¿O hē te taŋata era? 'Ai te 'epe:hānau 'e'epe'o 'epe ro-roa!
לא היו נשים בקרב האנאו אאפה, רק גברים; הם היו רבים, והלכו ורבו לאורך הדורות.
'Ina he vi'e hānau 'e'epe, he taŋata nō; ka rau, ka rau, ka pīere, ka pīere.
האנאו אאפה ישבו בפויקה.
Te kona noho o te hānau 'e'epe 'i Pōike.
האנאו אאפה היו עובדי אבן חרוצים.
Te hānau 'e'epe taŋata rava keu-keu i te pureva.
הם אמרו להאנאו מומוקו להשליך לאוקיינוס את האבנים שהיו פזורות בכל רחבי הארץ.
I kī ki te hānau mo-moko mo hoa i te pureva o ruŋa o te kāiŋa nei ki haho ki te tai.
האנאו מומוקו אמרו:
איננו רוצים.
He kī te hānau mo-moko:
'Ina kai haŋa mātou.
האנאו אאפה השליכו את האבנים מפויקה לאוקיינוס כדי לנקות את הארץ.
O te hānau 'e'epe he hoa i te pureva mai Pōike ki tai mo haka tī-tika o te kāiŋa.
משאלתם של האנאו אאפה הייתה שהארץ הזאת תהיה שלהם.
Te haŋa o te hānau 'e'epe mō'ona te kāiŋa nei.
האנאו מומוקו אמרו: "לא, אנחנו גילינו את הארץ הזאת, ומלכנו הוטו מאטואה הוא מהאנאו מומוקו.
He kī te hānau mo-moko: "'Ina, a mātou i tike'a te kāiŋa nei, to mātou 'ariki ko Hotu Matu'a he hānau mo-moko.
המלך אינו מבני משפחתכם, מהאנאו אאפה.
'Ina o kōrua 'ariki, o te hānau 'e'epe.
לא נמסור את ארצנו".
'Ina mātou e ko va'ai atu i to mātou kāiŋa nei".
האנאו אאפה זעמו, ופרצה מלחמה.
He kava te manava o te hānau 'e'epe, he pae te tau'a.
הם חפרו תעלה מטה האקארווה עד מאהאטואה.
He keri i te rua mai Te Hakarava ki Mahatua.
איקו היה מלך האנאו אאפה.
He 'ariki o te hānau 'e'epe ko Iko.
הוא השליך עצים לתעלה, הוא הצית אותם.
He to'o mai i te hahie, he hoa ki raro ki te rua, he tutu.
האנאו אאפה חפרו תעלה בשביל האנאו מומוקו, כדי לאסוף את כולם, להשליך אותם אל התעלה, לגרום להאנאו מומוקו לבוא, כדי שרק האנאו אאפה יתקיימו, כדי שהארץ תהיה רק שלהם.
O te hānau 'e'epe i keri ai i te rua mo te hānau mo-moko, mo patu mai, mo hoa ki raro ki te rua, mo pae o te hānau mo-moko, ki noho e hānau 'e'epe nō, ki noho te kāiŋa ki a rāua.
אישה מהאנאו מומוקו נלקחה בידי האנאו אאפה כדי לבשל (ta'o: לבשל מתחת לאדמה) בשביל האנאו אאפה שישבו למעלה בפויקה.
E tahi hānau mo-moko vi'e i to'o e te hānau 'e'epe mo ta'o o te kai o te hānau 'e'epe e noho era 'i ruŋa i Pōike.
צד אחד של האש היה בשביל האנאו אאפה, הצד הגבוה; צד אחד של האש היה בשביל האנאו מומוקו, הצד הנמוך.
E tahi tapa o te ahi 'i te hānau 'e'epe, tapa ruŋa; e tahi tapa o te ahi 'i te hānau mo-moko, tapa raro.
האישה הזאת, ששמה מוקו פינגאי, בכתה על בני עמה, כי הם עתידים להיות חלק מהאנאו מומוקו.
He taŋi ta'u vi'e era, ko Moko Pīŋe'i te 'īŋoa, mo tō'ona taŋata, mo taŋata mo te hānau mo-moko.
בלילה היא התחבאה ליד החוף. היא עלתה למעלה ופגשה את האנאו מומוקו; הם בירכו זה את זה ובכו.
He piko mai 'i te pō a te taha-taha o te tai, he e'a mai ki ruŋa, he piri ki te hānau mo-moko; he 'aroha, he ta-taŋi.
האנאו מומוקו אמרו למוקו פינגאי:
He kī te hānau mo-moko ki a Moko Pīŋe'i:
איך מגיעים אל האנאו אאפה?
¿Pē hē ana rava'a mai i te hānau 'e'epe?.
מוקו פינגאי אמרה להאנאו מומוקו:
He kī Moko Pīŋe'i ki te hānau mo-moko:
הביטו בי היטב; אם אני יושבת, אם אני תופרת סל — הם יהיו ישנים; שלחו קדימה את הלוחמים.
E u'i atu te mata ki a au; ana noho mai au, ana raraŋa mai au i te kete, ku ha'uru 'ā (te hānau 'e'epe); ka oho atu te tau'a.
האנאו מומוקו אמרו:
כך ייעשה.
He kī te hānau mo-moko: "Ku mao 'ā".
מוקו פינגאי חזרה לביתם של האנאו אאפה.
He hoki Moko Pīŋe'i ki te hare o te hānau 'e'epe, he noho.
למחרת ראו האנאו מומוקו את מוקו פינגאי יושבת ותופרת סל.
'I te rua ra'ā he u'i atu te hānau mo-moko, ku noho mai 'ā Moko Pīŋe'i, ku raraŋa mai 'ā i te kete.
האנאו מומוקו הלכו לאורך החוף, הגיעו לטה האקארווה וחסמו את הדרך.
He oho atu te hānau mo-moko a tai 'ā, he vari mai ki Te Hakarava, he puru i te ara.
כמה מהאנאו מומוקו התייצבו מלפנים כדי להראות את עצמם להאנאו אאפה.
He noho atu tētahi hānau mo-moko 'i mu'a mo haka tikera ki te hānau 'e'epe.
האנאו אאפה התקדמו, הם הביאו את הלוחמים אל האנאו מומוקו, ונראו לפני האש.
He e'a mai te hānau 'e'epe, he taū i te tau'a ki te hānau mo-moko haka tikera atu a mu'a o te ahi.
לוחמי האנאו מומוקו התקרבו מאחור משני הצדדים; האנאו אאפה לא ראו, כי היו שקועים כל הזמן בזעמם על האנאו מומוקו שמלפנים.
He e'a mai te tau'a o tu'a, o te kao-kao, o te rua kao-kao; kai tikera e te hānau 'e'epe, 'ai ka taū nō te tau'a ki te hānau mo-moko o mu'a.
האנאו אאפה הביטו לאחור וגילו שהאנאו מומוקו חסמו את הדרך.
'Ī ka hārui atu ena te hānau 'e'epe, ku puru 'ā te ara o te tau'a, ko te hānau mo-moko.
הם ראו את האנאו מומוקו מאחוריהם; האנאו מומוקו לא שעו, לא פחדו, אלא התעמתו איתם;
הביאו קדימה את הלוחמים מאחור, הביאו קדימה את הלוחמים מהצד, מטה האקארווה, הביאו קדימה את הלוחמים מהצד השני, ממאהאטואה; הם נפגשו באמצע.
He rori te 'āriŋa ki te hānau mo-moko a tu'a; 'ina kai haka roŋo te hānau mo-moko, kai mataku, he patu mai; ka oho mai te tau'a a tu'a, ka oho mai te tau'a o te kao-kao, o Te Hakarava, ka oho atu te tau'a o te rua kao-kao, o Mahatua; vāeŋa i piri ai.
כשהגיעו האנאו אאפה, רדפו אותם אל הבורות; כמו אבנים הושלכו לתוך האש, לתוך התעלה של איקו.
He pahu-pahu te hānau 'e'epe a ohoŋa mai era; pa he tuna 'ā he hoa ki roto ki te ahi, ki Ava o Iko.
כולם בא קצם, כל האנאו אאפה מתו. התעלה התמלאה, והריח הטוב של האנאו אאפה המתים מילא את האוויר.
He pae ananake, he mā-mate te hānau 'e'epe; he tī-tika riva-riva te ava; he puko'u te nehe o te hānau 'e'epe mā-mate.
רק שלושה גברים קפצו מעבר להאנאו מומוקו ונשארו בחיים. הם ברחו, והאנאו מומוקו רדפו אחריהם.
E toru nō i teki a ruŋa a te hānau mo-moko, i ora ai. He tē-tere mai, he tū-tute mai e te hānau mo-moko.
שלושת האנאו אאפה, ששמם ואי, אורורואינה ו(...), נכנסו למערה. האנאו מומוקו היכו אותם במוטות, ואחד מהם מת.
He o'o ki roto ki te 'ana a to-toru ŋāŋata hānau 'e'epe, ko Vai, Ororoine, he 'oka-'oka e te hānau mo-moko hai akauve, he mate e tahi.
הם היכו שוב, ואיש שני מת.
He 'oka-'oka haka 'ou, he mate ka rua taŋata.
אחד מהאנאו אאפה שרד. שמו היה אורורואינה. הוא ברח.
E tahi hānau 'e'epe i ora, ko Ororoine, he haka rere.
כשהאנאו מומוקו היכו שוב, צעק האיש מהאנאו אאפה מתוך המים:
¡Orro, orro, orro!.
E 'oka-'oka atu era te hānau mo-moko, he raŋi mai te hānau 'e'epe mai roto mai te vai ki te hānau mo-moko:
¡Orro, orro, orro!.
זו הייתה שפתם של האנאו אאפה.
He vānaŋa o te hānau 'e'epe.
האנאו מומוקו הניחו לו לברוח ואמרו:
He haka rere e te hānau mo-moko, he kī te hānau mo-moko:
הניחו למהגר הזה לברוח, כדי שיהיו לעמו צאצאים!
Ka haka rere atu te hō'ou mo haka rahi o tō'ona o te mahiŋo!.
הוא ברח.
He haka rere.
כשירד הלילה, יצא האיש מהאנאו אאפה מהמים ורץ למאונגה טואה-טואה. הוא הגיע לביתה של אישה מהאנאו מומוקו ששמה פיפיהורקו. אורורואינה נשאר.
I pō era, he e'a mai roto mai te vai te hānau 'e'epe, he tere ki Ma'uŋa To'a-to'a, he tu'u ki te hare o te hānau mo-moko, te 'īŋoa ko Pipihoreko. I noho ai a Ororoine.
הוא שכב עם האישה מהאנאו מומוקו. האישה מהאנאו מומוקו הרתה ילד, שהיה מצאצאי משפחת האואה.
He moe ki te vi'e hānau mo-moko, he tupu te poki tama'aroa o roto o te vi'e hānau mo-moko, o te 'ure o Haoa.
הם רבו — למאות.
He rahi te mahiŋo, ka kauatu, ka kauatu, ka rau, ka rau.
איש מהאנאו אאפה הגיע לטאהאי.
He oho mai tētahi mahiŋo hānau 'e'epe ki Tāhai.
שם התיישב.
'I ira i [txt: I iri] noho ai.
ספינתו של הקפטן (ג'יימס קוק) הגיעה. הקפטן ראה את האיש מהאנאו אאפה ונתן לו כוס יין ואוכל. הוא לא אכל ולא שתה.
He tomo mai te miro o Kape, he tike'a e te Kape i te hānau 'e'epe, he va'ai i te kaha 'ava, i te kai ki te kai ki te hānau 'e'epe; 'ina kai kai, 'ina unu i te 'ava.
הוא רק קיבל את המתנות ושפך את היין על ראשו.
I to'o nō mai, he hopu, he huri ki te pū'oko i te 'ava.
המלך טואו קו איהו ומואי הקאווה-קאווה
תיעד: סבסטיאן אנגלרט
תוקן והוקלד בשפת רפה נוי בידי פאולוס קיביט ב-2008
תורגם לאנגלית בידי מרקוס אדנסקי ב-2013
מלבד המלך הוטו מאטואה, רוב מלכי אי הפסחא אלמונים למדי. המלך טואו קו איהו הוא יוצא דופן. מה שהקנה לו את עיקר פרסומו הוא המצאת מה שמכונה מואי קאווה-קאווה (מואי הצלעות
) — פסלי עץ עירומים שעצמותיהם בולטות. זו האגדה על איך הכול קרה.
עברית
Rapa Nui
עם שחר הלך טואו קו איהו בדרך מטורה טאהונה והגיע לפונה פאו.
He oho mai Tu'u Ko Ihu 'i te popohaŋa a te ara mai Tore Tahuna, he tu'u ki Puna Pau.
הוא ראה את היטיראו ואת נוקו טה מאנגו כשהם ישנים.
He tike'a i a Hitirau, a Nuko te Maŋō, e ha'uru rō 'ā.
המלך עצר; הוא הביט היטב; לא היה בהם בשר, לא כבד, לא מעיים — רק עצמות.
He noho te 'ariki, he māroa; he u'i te mata, 'ina he kiko, 'ina he 'ate, 'ina he kōkoma, he ivi nō.
ראשו של היטיראו היה לימין, וראשו של נוקו טה מאנגו היה לשמאל, ורגלו אל ראשו של היטיראו.
Ko Hitirau te pū'oko a te mata'u, ko Nuko te Maŋō a te maui, he va'e a te pū'oko o Hitirau.
המלך הביט.
He u'i te 'ariki.
אקו-אקו בשם מואהה צעק מהגבעה, מטאנגארואה:
התעוררו, המלך ראה את גופיכם העלובים.
He raŋi mai e tahi 'aku-'aku ko Moaha mai ruŋa mai te ma'uŋa, mai Taŋaroa:
Ka 'ara kōrua, ku tike'a 'ā to kōrua ika kino e te 'ariki.
הוא נעלם, הוא נעלם, המלך טואו קו איהו הולך.
'Ai ka ŋaro, 'ai ka ŋaro, he oho te 'ariki ko Tu'u Ko Ihu.
הוא צעק שוב:
התעוררו, ישנים!.
He raŋi haka 'ou mai:
¡Ka 'ara, rava hā'uru kē, kōrua!.
הם התעוררו וצעקו:
מה?
He 'ara, he raŋi:
¿Pē hē rā?.
טואו קו איהו ראה את גופיכם העלובים.
Ku tike'a 'ā to kōrua ika kino e Tu'u Ko Ihu.
כשהתעוררו, שבו העצמות והתכסו בשר, והם נראו כמו אנשים חיים.
I 'ara haka 'ou era mai te ha'uru haŋa, he kiko haka 'ou te ivi era o ruŋa o te hakari, he tu'u pa he taŋata ora.
הם הקדימו אותו, הסתובבו והלכו לקראת המלך.
He oho, he ao a mu'a, he pū a mu'a.
המלך ראה את שני הרעים הטובים מתקרבים.
He u'i atu te 'ariki, ka tata mai te repa riva e rua.
הם בירכו:
שלום לך, הו מלך! ברוך בואך, הו מלך!
He 'aroha mai:
¡'Auē te 'ariki ē! ¡Ka oho mai e te 'ariki ē!.
המלך קרא:
וגם לכם, ידידיי היקרים!.
He raŋi atu te 'ariki:
¡Ko kōrua 'ā, ko māhaki!.
האקו-אקו שאלו:
מה מצאת כשבאת לכאן?
He 'ui mai te 'aku-'aku:
¿Pē hē ta'a me'e piri, i oho mai ena koe?.
המלך אמר:
כלום.
He kī atu te 'ariki:
'Ina.
הם נעלמו, וטואו קו איהו המשיך בדרכו.
He ŋaro, 'ai ka oho nō a te ara Tu'u Ko Ihu.
ארבעה צעירים נקרו בדרכו של המלך וקראו:
שלום לך, מלך יקר, ברוך בואך!.
He pū haka 'ou mai hoko hā repa riva, he raŋi mai: "¡'Auē te Riki ē, koho mai!".
המלך קרא:
וגם לכם, חברים, התקרבו נא!
He raŋi atu te 'ariki:
¡Ko kōrua 'ana ko ŋā kope, ka oho mai!.
האקו-אקו שאלו:
אי, אי, אי, אי; הדבר שאתה יודע!
He 'ui mai te 'aku-'aku: "¡Ai ai ai ai, ta'a me'e ma'a!".
המלך אמר:
לא, אינני יודע דבר.
He kī atu te 'ariki:
'Ina, 'ina he me'e ma'a.
האקו-אקו אמרו שוב:
האמנם לא מצאת דבר, הו מלך, כשבאת לכאן?
He kī haka 'ou mai te 'aku-'aku:
¿'Ina 'ō he me'e piri ki a koe e te 'ariki ē, i oho mai ena koe?.
טואו קו איהו אמר:
לא.
He kī atu Tu'u Ko Ihu:
'Ina.
המלך המשיך ללכת. שוב נקרו לפניו צעירים. המלך ראה שהם עשרה.
He oho haka 'ou te 'ariki, he pū haka 'ou mai a mu'a, he u'i atu te 'ariki ko te repa riva, e tahi te kauatu.
הוא אמר:
ברוך בואך, מלך יקר!
He 'aroha mai:
¡Ka oho mai, 'auē te 'ariki ē!.
וגם לכם.
Ko kōrua 'ana.
האם לא פגשת איש כשבאת לכאן?
¿'Ina ŋā io i piri atu ki a koe, i oho mai ena e te 'ariki ē?.
המלך אמר:
לא.
He kī atu te 'ariki:
'Ina.
האקו-אקו אמרו:
הוא לא ראה את גופינו העלובים.
He kī te 'aku-'aku:
'Ina kai tike'a to tātou ika kino.
הם נעלמו.
He ŋaro.
המלך המשיך בדרכו, וכשהתקרב לביתו בהאנגה פוקורה, הופיעו אקו-אקו למאות, לאלפים.
He oho te 'ariki, he tupu'aki ki te hare o Haŋa Poukura, he tata mai ka rau, ka rau, ka rau, ka pīere te 'aku-'aku.
הם צועקים:
שלום לך, מלך יקר! ברוך שובך מארצך, מטורה טאהונה!
He raŋi mai:
¡'Auē te 'ariki ē, e Tu'u Ko Ihu ē, ka oho mai mai to'u kāiŋa, mai Tore Tahuna!.
המלך טואו קו איהו השיב:
וגם לכם, אנשים יקרים!
He haka hoki atu te 'ariki a Tu'u Ko Ihu:
¡Ko kōrua 'ā, ka oho mai, 'auē, te mahiŋo ē!.
האם לא פגשת איש, מלך יקר?
¿'Ina 'ā me'e i piri ki a koe e te 'ariki ē?.
לא.
'Ina.
האקו-אקו צחקו בשמחה, צעקו בשמחה ונעלמו.
He ka-kata, he koa, he taŋi te karaŋa, he ŋaro te 'aku-'aku.
המלך הגיע לביתו בהאנגה פוקורה, נכנס והלך לישון.
He tu'u te 'ariki ki mu'a ki te hare o Haŋa Poukura, he uru ki roto ki te hare, he moe.
האקו-אקו באו שוב ונשארו לפני הבית ומאחוריו, ובשני קצותיו.
Ku oho haka 'ou mai 'ā te 'aku-'aku, ku noho mai 'ā 'i te 'aro o te hare, 'i mu'a, 'i tu'a, 'i te tara o te hare, ararua tara.
הם הקשיבו לטואו קו איהו.
He haka roŋo mai ki te vānaŋa o Tu'u Ko Ihu.
הוא לא דיבר.
'Ina kai vānaŋa.
הם חיכו זמן רב; השמש הגיעה לשיא גובהה.
He no-noho 'ā; he iri te ra'ā ka tini rō.
המלך לא דיבר.
'Ina kai vānaŋa te 'ariki.
האקו-אקו אמרו:
הוא לא ראה את גופם העלוב של היטיראו ונוקו טה מאנגו; הבה נעזוב את המקום הזה.
He kī te 'aku-'aku:
'Ina kai tike'a te ika kino o Hitirau, o Nuko te Maŋō; matu tātou ki oho rō.
אוזנו של המלך טואו קו איהו שמעה זאת.
E haka roŋo atu era te tariŋa o Tu'u Ko Ihu, o te 'ariki.
האקו-אקו צעדו והלכו. בני לוויתו של היטיראו התפזרו — אלפי בני לוויה.
He paka te 'aku-'aku, he oho; he marere te pukuraŋa o Hitirau, ka pīere, ka pīere te pukuraŋa.
המלך ישן.
He ha'uru te 'ariki.
יום חדש הגיע. אחר הצהריים הגיע.
He tu'u te ra'ā, he taha te ra'ā.
משרתו של המלך ראה את בגדי המלך על הרצפה ואת הדלת הסגורה.
He tike'a e te tu'ura o te 'ariki, hokotahi nō ko te kahu mea, ku viri 'ā te papae.
הוא הבין שהמלך טואו קו איהו ישן בתוך הבית.
He aŋi-aŋi, he 'ariki ko Tu'u Ko Ihu ha'uru 'i roto i te hare.
המשרת הבעיר אש כדי לבשל יאם ובטטות.
He oho tou taŋata era, he tu'ura, he puhi te 'umu, he kā, he ta'o i te 'uhi, i te kūmara.
בשקיעה פתח המשרת את בור הבישול, שם את האוכל בכלי והשאיר אותו בבית המלך:
הֵי, מלך יקר, קבל זאת ואכול!.
'I te ahi-ahi he ma'oa, he 'apa ki roto ki te tāropa, he to-toi, he oho mai, he haka uru ki te 'ariki: "Hē koe, e te 'ariki ē, ¡ka to'o, ka kai!".
הוא ישב ואכל. הלילה ירד, והמלך ישן.
He noho, he kai; he pō; he ha'uru te 'ariki.
עלה השחר; המלך התעורר.
He popohaŋa; he 'ara te 'ariki.
המשרת הבעיר אש שוב. כשהשמש עמדה בשיא גובהה, הכניס את האוכל למלך.
He puhi haka 'ou te 'umu e te tu'ura; he tini te ra'ā; he haka uru haka 'ou i te 'umu ki te 'ariki.
המלך אכל.
He kai te 'ariki.
הייתה שקיעה, והשמש הייתה אדומה.
He ahi-ahi, ku mea-mea 'ā te ra'ā.
המלך יצא החוצה, אל פתח הבית.
He e'a te 'ariki ki haho ki te haha o te hare.
הוא ישב בחוץ וראה שלוש נשים צעירות ויפות.
He noho o haho, he u'i atu ko te uka e toru, uka riva.
הן באו מפינת האהו של האנגה פוקורה.
He oho mai mai te tara o te ahu o Haŋa Poukura.
המלך ראה שאין עליהן בגדים.
He u'i atu te 'ariki, 'ina he kahu.
הן התקרבו עד שעמדו לפני המלך.
He oho mai, he tu'u mai ki mu'a ki te 'aro o te 'ariki.
המלך בירך:
ברוכות הבאות, רעותיי, רעותיי היפות וטהורות הלב!
He 'aroha te 'ariki: "¡Koho mai kōrua ko ŋā kope, ka ma'itaki kōrua ŋā kope!".
הנשים הצעירות והיפות השיבו:
וגם למלך.
He haka hoki mai te uka riva:
Ko te 'ariki 'ana.
טואו קו איהו אמר:
לאן אתן הולכות, רעותיי?
He kī Tu'u Ko Ihu:
¿Ki hē kōrua ko ŋā kope?.
הנשים היפות אמרו:
אליך, הו מלך!.
He kī mai te uka riva: "¡Ki a koe nei e te 'ariki ē!".
המלך שאל:
מה שמותיכן?.
He 'ui atu te 'ariki:
¿Ko ai to kōrua 'īŋoa?.
היפה הבכורה אמרה:
אני פאאה-פאאה הירו.
He kī mai te uka riva 'atariki:
Au ko Pa'a-pa'a Hiro.
השנייה:
פאאה-פאאה קירנגי.
Te rua:
Pa'a-pa'a Kiraŋi.
הצעירה השלישית:
טואו טאהה טורו מאי טה ראנגי.
Te toru uka:
Ko To'o Tahe Turu mai te Raŋi.
הן נעלמו מעלה, אל האוויר.
He ŋaro, a to-toru uka a ruŋa i ŋaro ai.
הלילה ירד; המלך הלך לישון.
He pō; he moe te 'ariki.
בצהריים שמע המלך שנערך טקס מזון באקהאנגה.
He 'ōtea; he haka roŋo te 'ariki, ku puhi 'ana te 'umu o 'Akahaŋa.
המלך הלך והגיע לאקהאנגה.
He oho te 'ariki, he tu'u ki 'Akahaŋa.
הוא הוציא את האבנים הלוהטות מהבור, לקח את העצים והשליך אותם הצידה.
He uru te 'umu, he ketu i te tū-tuma, he hoa ki te tapa.
המלך קרא אל האנשים:
אלה צריכים ללכת איתי; שפכו עליהם מים!
He raŋi te 'ariki ki te taŋata:
¡Ka oho te me'e era ka pū-pū [txt: pūpú "rociar" - should this be rū-rū, or pī-pī?] hai vai!.
האש כבתה. המלך לקח את עצי ההסקה שנועדו לבור המזון ושם אותם על כתפו. הוא הלך להאנגה פוקורה.
He mate te ahi, he to'o mai te 'ariki i te tū-tuma kā ki te 'umu, he 'amo ki te ŋao, he oho ki Haŋa Poukura.
בערב הלך המלך מהאנגה פוקורה לטורה טאהונה.
'I te pō he oho te 'ariki mai Haŋa Poukura ki Tore Tahuna.
הוא נכנס לבית והלך לישון. בצהריים לקח את הקאוטוקי ואחז בו בידו. הוא לקח את עץ הטורומירו וגילף את העיניים, גילף את האף, גילף את האוזניים, גילף את הגרון, גילף את פלג הגוף העליון, גילף את הידיים, גילף את הבטן, גילף את הצלעות, גילף את הירכיים, גילף את הכתפיים, גילף את הברכיים, גילף את העקבים וגילף את כפות הרגליים.
He o'o ki roto ki te hare, he moe; he 'ōtea; he to'o te kautoki, he ma'u ki te rima, he to'o mai i te toromiro he tarai i te mata, he tarai i te ihu, he tarai i te tariŋa, he tarai i te ŋao, he tarai i te uma, he tarai i te rima, he tarai i te kōpū, he tarai i te kava-kava, he tarai i te hūhā, he tarai i te papakona, he tarai i te taki 'eve, he tarai i te uho 'eve, he tarai i te hoto, he tarai i te horeko, he tarai i te puku, he tarai i te va'e.
המלך ראה שהמואי הראשון הוא היטיראו, מואי הקאווה-קאווה.
He u'i te 'ariki, ko Hitirau te mōai ra'e, mōai kava-kava.
הוא עשה עוד אחד: נוקו טה מאנגו, מואי הקאווה-קאווה.
He aŋa haka 'ou: ko Nuko te Maŋō, mōai kava-kava.
הוא עשה עוד אחד: פאאה-פאאה הירו.
He aŋa haka 'ou: ko Pa'a-pa'a Hiro.
הוא גילף עוד אחד: פאאה-פאאה קירנגי.
He tarai haka 'ou: Pa'a-pa'a Kiraŋi.
הוא גילף עוד מואי: טואו טאהה טואו מאי טה ראנגי.
He tarai haka 'ou i te mōai: To'o Tahe Tu'u mai te Raŋi.
המלך לקח חוט עשוי מאהוטה וקלע אותו, והעביר אותו מתחת לשני בתי השחי של המואי
He to'o mai te 'ariki i te hau, hau mahute, he hiro, he haka uru a roto a te ha'iŋa ararua o te mōai.
הוא תלה את המואי על החוט.
He tau i te mōai, he haka re-reva.
הוא לקח עוד חוט. הוא קשר חוט אחד לגרונם של המואי וחוט אחר לרגליהם.
He to'o haka 'ou mai i te hau; he here e tahi hau ki te ŋao o te mōai, e tahi hau ki te va'e.
הם היו תלויים ישר בשורה. משיכת החוטים ביד גרמה למואי ללכת.
He papa, he haka uŋa; he haro mai e tahi potu o te hau, he ma'u ki te rima, he haka ha'ere i te mōai.
לבית ניתן השם:
הבית שבו גורמים למואי ללכת.
He nape te 'īŋoa o te hare:
Ko te hare haka ha'ere mōai.
אנשים באו ואז הפיצו את הדבר לאחרים: המואי הולכים בבית המלך טואו קו איהו.
He oho mai te taŋata, he 'a'amu ki tētahi taŋata; ku ha'ere 'ā te mōai 'i roto i te hare o te 'ariki o Tu'u Ko Ihu.
מותו של המלך הוטו מאטואה
תיעד: סבסטיאן אנגלרט
תוקן והוקלד בשפת רפה נוי בידי פאולוס קיביט ב-2008
תורגם לאנגלית בידי מרקוס אדנסקי ב-2013
עברית
Rapa Nui
המלך הוטו מאטואה גר באקהאנגה, שם כולם עובדים עם מים.
He noho te 'ariki tama'aroa ko Hotu Matu'a 'i 'Akahaŋa, ananake te mahiŋo e aŋa i te vai.
בנו הבכור של הוטו מאטואה הוא טואו מהקה, הבן השני הוא מירו טה מאטאנוי, הבן השלישי הוא טואו טה מאטאנוי, והבן הרביעי הוא הוטו איטי טה מאטאאיטי.
Te poki ra'e 'a Hotu Matu'a ko Tu'u Maheke, te rua poki ko Miru te Matanui, te toru poki ko Tu'u te Matanui, te hā poki ko Hotu 'Iti te Mata'iti.
המלך הזדקן, ולכן הוא עולה אל הר הגעש כדי לשהות שם.
Ku korohu'a 'ā te 'ariki, he iri ki te rano, he noho 'i te rano.
שם הבית הוא
טה וארה טה ריינגאטאקי.
Te 'īŋoa o te hare ko
Te Vare te Reiŋataki.
He to'o mai i te mā'ea ha-hati, he hono i te mā'ea ha-hati, he kī te 'ariki: "Ko te mā'ea hono 'a Hotu Matu'a"
זו מלאכתו האחרונה1. המלך סובל מכאבים.
Aŋa mauŋa. He mamae te 'ariki.
אנשים באים; תחילה למאות, אחר כך לאלפים.
He oho mai te mahiŋo, ka rau, ka rau, ka pīere, ka pīere.
המלך אומר לבניו:
התקרבו, אני גוסס.
He kī te 'ariki ki tā'ana ŋā poki:
Ka oho mai kōrua ananake, he mate au.
הבנים מתקרבים. הם מגיעים אל הוטו מאטואה ומברכים אותו.
He oho mai te ŋā poki, he tu'u ki a Hotu Matu'a, he 'aroha.
המלך אומר:
מי אתה?.
He kī te 'ariki:
¿Ko ai koe?.
הבן הבכור אומר:
זה אני — טואו מהקה.
He kī te poki 'atariki:
Ko au nei, ko Tu'u Maheke.
המלך אומר:
דבר לא יפגע בך לעולם, בכורי! רב החול באנקנה, בארצך. רבים הפרעושים בארצך.2
He kī te 'ariki:
¡'Ina koe e ko rava'a, e te 'atariki ē! 'One nui 'i 'Anakena, 'i tō'ou kāiŋa, kō'ura nui 'i tō'ou kāiŋa.
הבכור יוצא מהבית. הבן השני, מירו טה מאטאנוי, נכנס ומברך.
He e'a te poki 'atariki ki haho, he uru te rua poki, ko Miru te Matanui, he 'aroha.
המלך אומר:
מי אתה?.
He kī te 'ariki:
¿Ko ai koe?.
הוא אומר:
זה אני, מירו טה מאטאנוי, בנו של הוטו מאטואה.
He kī: "Ko au nei, ko Miru te Matanui 'a Hotu Matu'a".
המלך אומר:
דבר לא יפגע בך לעולם, כדי שתוכל לדאוג לבני עמך.
He kī te 'ariki:
'Ina koe e ko rava'a, mo rō'ou o tō'ou mahiŋo.
הבן השני יוצא מהבית.
He e'a ki haho te rua poki.
הבן השלישי, טואו טה מאטאנוי, נכנס ומברך.
He uru te toru poki, ko Tu'u te Matanui, he 'aroha.
המלך אומר:
מי אתה?.
He kī te 'ariki:
¿Ko ai koe?.
הוא אומר:
זה אני, טואו טה מאטאנוי, בנו של הוטו מאטואה.
He kī:
Ko au nei, ko Tu'u te Matanui 'a Hotu Matu'a.
המלך אומר:
דבר לא יפגע בך לעולם. רבים החלוקים בהאנגה טפאו, רבים הצדפים בטה הואה..
He kī mai te 'ariki:
'Ina koe e ko rava'a, kī-kiri nui 'i Haŋa Tepau, pipi nui 'i Te Hue.
הבן יוצא מהבית.
He e'a te poki.
הבן הצעיר, הוטו איטי טה מאטאאיטי, נכנס ומברך.
He uru te haŋupotu ko Hotu 'Iti te Mata'iti, he 'aroha.
המלך שואל:
מי אתה?.
He 'ui mai te 'ariki:
¿Ko ai koe?.
הוא אומר:
זה אני, הוטו איטי טה מאטאאיטי, בנו של הוטו מאטואה.
He kī atu:
Ko au, ko Hotu 'Iti te Mata'iti 'a Hotu Matu'a.
המלך מחבק אותו ומנשק אותו על שני צדי סנטרו.
He teki, he hoŋi i te kukumu, ararua pā'iŋa.
המלך יודע שהוא בן טוב, בן חזק.
He aŋi-aŋi e te 'ariki poki riva-riva, poki hio-hio.
המלך אומר:
דבר לא יפגע בך לעולם, הוטו איטי היקר, טה מאטאאיטי היקר, בנו של הוטו מאטואה! יש niuhi tapaka'i במוטו טורמו שבהיווה ובארצך!.3
He kī te 'ariki: "¡'Ina koe e ko rava'a e Hotu 'Iti ē, e te Mata'iti 'a Hotu Matu'a ē! He niuhi tapaka'i 'i Motu Tōremo Hiva 'i to'u kāiŋa".
המלך אומר:
שבו כאן, בניי, ליד ראשי, ליד רגליי ולצדי.
He kī te 'ariki:
Ka no-noho mai kōrua tā'aku ŋā poki, 'i tō'oku pu'oko, 'i tō'oku va'e, 'i te kao-kao.
הם מתיישבים.
He no-noho.
המלך אומר לבן מאומץ:
לך להואארווה להביא את המים האחרונים שאשתה אי פעם. כשאשתה את המים האלה, אמות.
He kī te 'ariki ki tā'ana mā'aŋa hāŋai tama'aroa:
Ka oho koe ki Huareva4 ki te vai mouŋa mā'aku mo unu. Ana unu au i te vai era, he mate au.
הוא הולך להביא מים ומביא אותם. הוא נכנס לבית ומשאיר את המים.
He oho, he to'o i te vai, he 'u-'utu i te vai, he ma'u, he oho ki roto ki te hare, he haka rere i te vai.
המלך הוטו מאטואה אומר:
עזרו לי לשתות!.
He kī te 'ariki o Hotu Matu'a:
¡Ka haka unu mai!.
כשעזרו לו לשתות, בלע את המים אל בטנו.
I haka unu era, he horo i te vai ki roto ki te manava.
המלך מדבר שוב:
הטו אוזן לדבריי האחרונים; אקרא אל עבר היווה — אל מולדתנו ואל מלכה.
He kī haka 'ou te 'ariki:
Ka haka roŋo mai to kōrua tariŋa ki tā'aku vānaŋa mouŋa; he raŋi au ki Hiva, ki te kāiŋa, ki te 'ariki.
הבנים מספרים לכולם.
He kī te ŋā poki ki te mahiŋo ananake.
המלך קורא אל עבר היווה:
הו, קואיהי וקואהה! שירו לי מעט בקולו של התרנגול מאריאנגה!.
He raŋi te 'ariki ki Hiva:
¡E Kuihi, e Kuaha! ¡Ka haka 'o'oa 'iti-'iti mai koe i te re'o o te moa o Ariaŋe!.
התרנגול שר. קולו של התרנגול מגיע אל הארץ הזאת מהיווה:
'O'oa take heu-heu.
He 'o'oa mai te moa, mai Hiva, ka tu'u rō mai te re'o o te moa ki te kāiŋa nei:
'O'oa take heu-heu.
המלך מת.
He mate te 'ariki.
אלה היו דבריו האחרונים של המלך הוטו מאטואה.
Vānaŋa mouŋa o te 'ariki o Hotu Matu'a.
1) במקור כתוב mauŋa (גבעה/הר/הר געש), אבל כנראה צריך להיות mouŋa (אחרון).
2) ה"פרעושים" הם דימוי, באותו מובן כמו "kō'ura tere henua" (פרעושים המהלכים על פני האדמה), כלומר אנחנו, בני האדם המהלכים על פני האדמה. המלך הוטו מאטואה מתכוון שבני עמו של טואו מהקה יהיו רבים כגרגרי החול באנקנה.
3) niuhi הוא סוג של דג אמיץ במיוחד. משמעות המילה tapaka'i אינה ידועה. נראה שהמלך משווה את בנו הצעיר לדג האמיץ הזה, ואומר שהם נמצאים בחלק של רפה נוי שנקרא הוטו איטי — הארץ שהוקצתה לבן הזה, הנושא את אותו השם.
4) הואארווה הוא מקום בין אקהאנגה לוואיהו, שבו נחפרה באר מים.
המלך טנגרואה מהיווה מגיע לרפה נוי בדמות כלב ים, ואחיו הירו
תיעד: פריץ פלברמאייר
תוקן והוקלד בשפת רפה נוי בידי פאולוס קיביט ב-2008
תורגם לאנגלית בידי מרקוס אדנסקי ב-2013
טנגרואה הוא דמות שמופיעה בכמה תרבויות פולינזיות. באגדות רפה נוי הוא מופיע כמלך מהיווה שמגיע לארץ רפה נוי בדמות כלב ים. יש לו אח בשם הירו. לשני האחים כוחות קסם עזים.
עברית
Rapa Nui
המלך טנגרואה ואחיו הירו חיו בהיווה.
'I Hiva te nohoŋa o te 'ariki ko Taŋaroa rāua tō'ona taina ko Hiro.
לשני האחים היה מאנה.
Ararua taina e ai rō 'ā te mana.
לטנגרואה הייתה תחפושת של קשקשי דגים, גולגולת צב ועור כלב ים.
A Taŋaroa e ai rō 'ā te nua 'ūnahi ika, pakahera honu, e kiri pakia.
הירו לבש תחפושת של נוצות ציפורים.
A Hiro he uru i te nua huru-huru manu.
שני האחים נלחמו זה בזה בעוז מדי יום.
Ararua taina me'e haka kē te rava tātake, te mahana te mahana.
אם טנגרואה היה מנצח, הים היה נעשה סוער.
Ana rē Taŋaroa, he rake-rake te vaikava.
הים נעשה סוער.
He ketu te vaikava.
ברקים הבזיקו ורעמים התגלגלו.
He 'anapa te 'uira, he heruru te hatutiri.
כוחו של טנגרואה היה כוח הים.
Te mana o Taŋaroa mo te vaikava.
אם הירו היה מנצח, השמיים היו מתבהרים.
Mo rē o Hiro, he ma'itaki te mahana.
כוחו של הירו היה כוח היבשה.
Te mana o Hiro mo ruŋa i te henua.
יום אחד אמר טנגרואה להירו:
E tahi mahana he kī Taŋaroa ki a Hiro:
אכנס לים בדמות דג טונה. אלך לארץ חדשה כדי למלוך בה.
He uru au ki roto i te vaikava pa he kahi. He oho au ki te henua e tahi mo 'ariki.
האח ענה:
He haka hoki atu te taina:
אל תלך לארץ רחוקה, פן תמות.
'Ina koe ko oho ki te henua roa 'o mate rō.
טנגרואה אמר:
לא. אגיע לארץ ההיא ואחזור עוד באותו היום, אם לא ירצו בי.
He kī Taŋaroa:
'Ina. E tu'u nō ki rā henua mo oho e hoki mai 'anīrā nei 'ā, ana ta'e haŋa mai ki a au.
הירו כעס, ושני האחים שבו להילחם.
He riri Hiro, he rake-rake haka 'ou ararua taina.
טנגרואה ניצח.
I a Taŋaroa i rē ai.
טנגרואה נכנס למים והפך את עצמו לטונה.
He uru Taŋaroa ki roto i te vai, he haka riro pa he kahi.
הוא שחה לעבר טבור העולם.
He kau ki Te Pito o te Henua.
הוא הגיע לנקודה שבה הפך לצב.
E oho era i tano era te roa, he haka riro pa he honu.
הוא המשיך לשחות. כשהגיע לטבור העולם, הפך לכלב ים.
He kau haka 'ou, i tu'u era ki Te Pito o te Henua, he haka riro pa he pakia.
הוא התקרב להוטו איטי ונכנס (למפרץ) שמול אהו טונגריקי.
He hāhine a Hotu 'Iti, he tomo a mu'a o te Ahu Toŋariki.
כשנכנס, התאספו אנשים על שפת הים.
I tomo atu era, he oho mai te taŋata he taka-taka 'i te tapa o te vaikava.
נשלחה הודעה לאנשי טונגריקי ופויקה.
He uŋa he hā'aki ki te taŋata o Toŋariki, o Pōike.
נשלחה הודעה לאנשי טונגריקי. אנשי אורונגו נקראו לבוא.
He uŋa he hā'aki ki te taŋata o Toŋariki, he ohu ki te taŋata o 'Ōroŋo.
אנשי טונגריקי אמרו:
He kī te taŋata o Toŋariki:
כלב ים נכנס מול אהו טונגריקי. יש לו גוף של כלב ים, זנב של כלב ים, ראש של אדם וידיים של אדם.
Ku tomo 'ā te pakia a mu'a i te ahu Toŋariki. Hakari pakia, hiku pakia, pū'oko taŋata, rima taŋata.
הם גררו אותו אל היבשה כדי להרוג אותו.
He to-toi mai ki 'uta mo tiŋa'i.
כלב הים צעק:
He raŋi mai te pakia:
אינני כלב ים. אל תהרגו אותי. אני מלך ושמי טנגרואה.
Ta'e au he pakia. 'Ina ko tiŋa'i mai. He 'ariki au ko Taŋaroa.
האנשים הריעו:
זה כלב ים עם קול של אדם.
He vo'u te karaŋa 'i te taŋata:
Pakia re'o taŋata.
הם הרגו אותו באבן וגררו אותו אל פנים הארץ.
He tiŋa'i hai mā'ea, he to-toi mai ki 'uta.
הם חפרו תנור אדמה גדול.
He keri te 'umu ko tetu.
הם נשפו, והתנור הודלק. הם הניחו את בשר כלב הים בבור כדי לבשל אותו.
He puhi te 'umu, he tutu, he uru, he ta'o te kiko pakia.
תנור האדמה כוסה בעפר.
He tanu te 'umu hai 'ō'one.
הם חיכו זמן רב לפני שפתחו את תנור האדמה.
He tiaki ka roa te nohoŋa, he ma'oa te 'umu.
הם ראו שבשרו של כלב הים הזה עדיין נא.
He u'i, e ora nō 'ā te kiko o tou pakia era.
הם הביאו אותו למקום אחר והכינו שוב תנור אדמה.
He ma'u ki te kona kē, he ta'o haka 'ou.
כשפתחו את תנור האדמה, ראו שהבשר כמעט נא. הוא לא התבשל.
I ma'oa era, he u'i, re'e-re'e 'ā te kiko. 'Ina kai 'ō'otu.
המקום נקרא רה-אה.
He nape ko Re'e.
הם הביאו אותו למקום אחר כדי להכין אותו בתנור אדמה.
He tari haka 'ou mo ta'o 'i roto i te 'umu.
הם חיכו עד שהגיעה העת, ואז חשפו את תנור האדמה.
He tiaki ka tano rō, he ma'oa te 'umu.
הם הביטו וראו שהוא לא התבשל. הבשר היה נא, הוא לא התבשל.
He u'i, kai 'ō'otu, 'i-'ino te kiko, kai 'ō'otu.
המקום שבו הוכן תנור האדמה נקרא אי-אי.
He nape ko 'Ī-'ī te kona ta'o 'umu.
הם הבינו שטעו.
He aŋi-aŋi pē nei ē: ku hape 'ā rāua.
הם אמרו:
He kī te taŋata:
עכשיו זה ברור באמת — הוא היה מלך. הוא היה טנגרואה, לא כלב ים; הבשר אינו מתבשל.
He aŋi mau 'ā pē nei ē: he 'ariki. Ko Taŋaroa, ta'e he pakia; te kiko kai 'ō'otu.
כשטנגרואה לא שב להיווה, בא הירו לכאן לחפש אותו.
I ta'e tu'u haka 'ou era Taŋaroa ki Hiva, he oho mai Hiro kimi i a Taŋaroa.
בזכות רגליו הארוכות הגיע לטבור העולם בשבעה צעדים בלבד.
'I te va'e ro-roa, e hitu nō rao haŋa i tu'u rō mai ai ki Te Pito o te Henua.
כשהגיע לארץ הזאת, צעק:
I tu'u era ki te henua nei, he ohu:
איפה אחי טנגרואה?
¿'I hē tō'oku taina ko Taŋaroa?
אנשי טונגריקי, פויקה ואורונגו התחבאו.
He kio te taŋata o Toŋariki, te taŋata o Pōike, te taŋata o 'Ōroŋo.
הוא הניח רגל אחת על היבשה.
He rao e tahi va'e a ruŋa i te henua.
הוא עזב את טבור העולם.
He oho rō 'ai mai Te Pito o te Henua.
הוא היה גדול כל כך, שכאשר הניח את רגלו על הקרקע, ראשו הסתיר את השמש.
He taŋata nui-nui, te va'e 'i ruŋa i te henua 'ā, te pū'oko ku poā 'ā ki te raŋi.
הוא חיפש את אחיו, הלך ולא שב עוד.
He kimi he oho i te tō'ona taina, kai reva-reva haka 'ou mai.
מאקה-מאקה בורא את האדם
תיעד: סבסטיאן אנגלרט
סיפר: ארטורו טאו טורי
תורגם לאנגלית בידי מרקוס אדנסקי ב-2014
זו האגדה על האופן שבו ברא האל מאקה-מאקה את האדם.
עברית
Rapa Nui
מאקה-מאקה היה לבדו; זה לא היה טוב.
He noho Make-Make hokotahi nō, 'ina kai riva.
הוא אוחז בכלי מים ומביט לתוכו.
He to'o mai i te kaha vai, he u'i a roto a te kaha vai.
צילו של מאקה-מאקה נכנס אל המים.
He o'o te kohu o Make-Make ki roto ki te vai.
מאקה-מאקה ראה איך צל פניו נכנס אל המים.
He u'i Make-Make ko tō'ona kohu 'āriŋa ku o'o 'ā ki roto ki te vai.
מאקה-מאקה מברך ואומר לצילו: "שלום לך, ידידי! כמה יפה אתה, ממש כמוני".
He kī Make-Make, he 'aroha ki tō'ona kohu: "¡'Auē repa hē! Ka ma'itaki koe ki a au".
ציפור ישבה על כתפו הימנית של מאקה-מאקה.
He papakina mai te manu ki te hoto mata'u o Make-Make. He veveri Make-Make, he u'i me'e ŋutu me'e karā, me'e huru-huru.
מאקה-מאקה נבהל וראה שזה יצור עם מקור, כנפיים ונוצות.
He veveri Make-Make, he u'i me'e ŋutu me'e karā, me'e huru-huru.
מאקה-מאקה איחד את הציפור עם הצל ושילח אותה.
He to'o mai e Make-Make, he haka piri, he haka rere.
מאקה-מאקה התיישב וחשב על בריאת האדם: שהאדם ייראה כמוהו, שיהיה לו קול ושידבר.
He noho, he mana'u Make-Make mo aŋa i te taŋata, mo tu'u pē ia, mo rere mai o te re'o, mo vāna-vanaŋa.
מאקה-מאקה הפרה את הסלעים, אבל זה לא עלה יפה — זה היה כישלון.
He tuki Make-Make ki roto ki te mā'ea: 'ina kai riva-riva; iho-iho kiko mea, me'e rake-rake.
הוא הפרה שוב — הפעם את המים. התוצאה הייתה הדג פארוקו.
He tuki haka 'ou ki roto ki te vai; i ava, i pāro-paroko.
הוא הפרה שוב — הפעם את האדמה. האדם נולד.
He tuki haka 'ou Make-Make ki te 'ō'one rapo; he poreko mai te taŋata.
מאקה-מאקה ראה שהתוצאה טובה.
He u'i Make-Make ku riva-riva 'ā.
מאקה-מאקה הביט מקרוב יותר והבין שהתוצאה אינה מספיקה, כי האדם לבדו.
He u'i haka 'ou Make-Make kai riva-riva i horeko.
הוא השכיב את האדם לישון בביתו.
He haka ha'uru i te taŋata 'i roto i te hare.
כשהאדם ישן, בא האל מאקה-מאקה והפרה את הצלעות שבצד שמאל.
Ki ha'uru he oho atu te 'Atua a Make-Make, he tuki ki roto ki te kava-kava maui.
אישה נולדה.
He poreko mai te vi'e.
מאקה-מאקה אמר: "¡Vivina, vivina, haka piro e ahu ē!".
He kī a Make-Make: "¡Vivina, vivina, haka piro e ahu ē!".