אישים בולטים

הכירו כמה דמויות היסטוריות ואישים בולטים של ימינו הקשורים לאי הפסחא.

דון פליפה גונסאלס

יורד הים הספרדי דון פליפה גונסאלס פיקד על הספינה סן לורנסו ועל הפריגטה סנטה רוסליה כשהגיעו לרפה נוי ב-1770. זו הייתה הפעם השנייה שאירופים ביקרו באי.

הוא סיפח את האי בשם המלך הספרדי סן קרלוס. בכמה מפות עתיקות האי מופיע בשם Isla de San Carlos.

קראו עוד ביומני הספינה ממסעו של דון פליפה גונסאלס לאי הפסחא.

↑

אדוארד דייוויס

קפטן אדוארד דייוויס (או דייוויד) היה בוקנייר, או פיראט, אנגלי, שאולי היה הראשון שגילה את רפה נוי. אנשי צוותו הבחינו באי מהספינה באצ'לורס דילייט ב-1687, אך מעולם לא ירדו אל האי. קפטן דייוויס והכרוניקן שלו ליונל וייפר סיפרו על los and sandy island ("אי נמוך וחולי"). ברפה נוי אין כמעט חול כלל, אבל ממרחק האי עשוי להיראות חולי בקיץ בגלל העשב היבש.

יורדי הים האירופים הראשון והשני שירדו לחוף רפה נוי (יאקוב רוחבן ודון פליפה גונסאלס) השתמשו שניהם בהנחיות הניווט של אדוארד דייוויס כדי למצוא את רפה נוי, כפי שאפשר לקרוא ביומני הספינות שלהם. שניהם כינו את האי David's/Davis's Land ("ארץ דייוויד/דייוויס") או Island of David/Davis ("האי של דייוויד/דייוויס"). המבקר השלישי, קפטן ג'יימס קוק, כינה את האי גם Easter Island ("אי הפסחא") וגם Davis's Land.

↑

אאוחניו אירו

אאוחניו אירו היה הזר הראשון שחי בקרב בני רפה נוי. הוא נולד בצרפת (סן-בונה) ב-1820. כשהיה בן 9 מת אביו, ואמו נאלצה לגדל 6 ילדים בהקרבה רבה. עם אחיו הבכור למד אאוחניו לעבוד כמכונאי וכמסגר. מאוחר יותר פגש אדם ארגנטינאי שהזמין אותו לעבוד בחברה שלו. הוא נפרד מאמו והבטיח לה לחזור בקרוב עם כסף כדי לעזור למשפחה.

כשהגיע לבואנוס איירס ב-1848, התברר לו שהעבודה הזאת אינה קיימת, והוא נאלץ לעבוד כמלצר במלון כדי להתפרנס עד שיוכל לנסוע לצ'ילה. בקופיאפו פתח מוסך, ובזכות אמינותו ויושרו צבר במהרה לקוחות ומצב כלכלי מצוין. ב-1854 פגש שני כמרים דוברי צרפתית; הוא הזמין אותם לביתו ושם שמע שיש מיסיונים בפולינזיה. כך חש את קריאת האל להצטרף למיסיון הזה. הוא מכר את המוסך ונסע לוולפראיסו כדי להכשיר את עצמו לכהונה. אבל הוא ידע שמשפחתו בצרפת סובלת מקשיים כלכליים חמורים, ולכן נאלץ לנסוע לשם כדי לקיים את הבטחתו לעזור לה. שמונה שנים אחר כך (ב-1862), לאחר שפתר את הבעיות הכלכליות של משפחתו, שב אאוחניו אירו לוולפראיסו. שם נודע לו על העוולות שעוללו סוחרי העבדים וספינותיהם באי הפסחא. אז החליט בכל לבו לעזור לתושבי האי האומללים. הוא קיבל רשות להפסיק את שנת הנוביציאט ולבדוק בעצמו את מצבם האמיתי של תושבי האי. ב-1863 הפליג לטהיטי.

הוא הגיע לאי הפסחא ב-2 בינואר 1864 ונשאר שם תשעה חודשים. הוא כתב מכתב ארוך על קורותיו ברפה נוי.

כשחזר לוולפראיסו המשיך בנוביציאט ונדר את נדריו הדתיים. ב-1865 הפליג לטהיטי ושב לאי הפסחא, לשם הגיע יחד עם האב היפוליטו רוסל ב-23 במרץ 1866. במשך שנתיים עבד רק כדי להעניק למבנה המיסיון צורה פיזית צנועה. בעקבות החוויה הקשה שעבר בשהותו הראשונה באי, בת 9 החודשים, בריאותו הרופפת כבר לא התאוששה. הוא מת משחפת ב-19 באוגוסט 1868, מאושר בידיעה שכל תושבי האי הוטבלו.

↑

הוטו מאטואה

הוטו מאטואה היה המלך הראשון של אי הפסחא, וחי לפני כאלף שנה.

האגדות מספרות על מעין תוהו ובוהו שפרץ במולדתם המקורית, האי היווה. לכוהן הגדול של הוטו מאטואה, האומאקה, נגלה חזון בשנתו על ארץ בתולית, והוטו מאטואה בוחר להגר לשם עם בני עמו.

כשהמלך מגיע לרפה נוי, הוא יורד לחוף באנקנה, ולכן המפרץ הזה נקרא גם Haŋa Rau O Te 'Ariki - מפרץ המלך.

↑

יאקוב רוחבן

יאקוב רוחבן היה האירופי הראשון שביקר באי הפסחא, ב-1722. הוא הגיע לאי ביום ראשון של הפסחא, ולכן בחר לקרוא לאי אי הפסחא.

קראו עוד על הביקור באי הפסחא ב-1722 ביומני הספינה ממסעו של יאקוב רוחבן.

↑

ג'יימס קוק

קפטן ג'יימס קוק פיקד על המשלחת האירופית השלישית שדרכה על אדמת רפה נוי. הם הגיעו ב-1774 בשתי ספינות: רזולושן ואדוונצ'ר.

אפשר לקרוא עוד על המסע לרפה נוי ב-1774 ביומנו של ג'יימס קוק.

↑

רוברט ונסי ובר

שני הבלשנים האמריקאים האלה חיים באי הפסחא מאז שנות ה-80, ולזכותם נזקפת עבודה רבה למען קהילת רפה נוי ותרבותה, ובכלל זה:

• יצירת תקן כתיב לכתיבת שפת רפה נוי.
• יצירת סדרה של שישה ספרי לימוד ללימוד שפת רפה נוי.
• תרגום כתבי הקודש לשפת רפה נוי. הפרויקט התחיל בשנות ה-90 ונמצא כעת בשלביו האחרונים.

דיבוב הסרט Lucas לשפת רפה נוי

לאחר שתרגמו את הבשורה על פי לוקס, עלה בדעתם של רוברט וננסי ובר לדבב את הסרט Lucas לשפת רפה נוי, שכן הסרט הקלאסי הזה משנות ה-70 צמוד מאוד לבשורה על פי לוקס - כמעט פסוק אחר פסוק. המטרה הייתה לסייע בהחייאת שפת רפה נוי. מתוך הוכחה שהשפה אכן שלמה די הצורך לפרויקט כזה, קיוו להניע את בני רפה נוי לשכלל את שפתם. היו לכך גם סיבות רוחניות - שבני רפה נוי ישמעו את מסרי הכתובים בשפתם שלהם.

באוקטובר 2009 החלו ננסי ורוברט לתרגם את התסריט של הסרט, שאורכו לא פחות מ-4 שעות ו-20 דקות. כעבור חצי שנה הגיעו מהארגון המקסיקני Piedras Vivas הטכנאים פיטר וג'יימי טרל, המתמחים בדיבוב סרטים לשפות ילידיות של מיעוטים. בני הזוג טרל, שהכירו את העלויות של דיבוב לשפת רפה נוי, עבדו בהתנדבות וללא שכר.

כל העבודה נעשתה ללא תמורה. לא הרווחנו מזה דבר מלבד הוצאות, אומרת ננסי בין צחוק לצחוק. תקליטורי DVD של הגרסה הסופית נמכרו באי במחיר עלות שכפול הדיסקים.

↑

תור היירדאל

תור היירדאל היה חוקר נורווגי, הידוע בין השאר בזכות משלחותיו לאי הפסחא ב-1955-1956 וב-1986. על משלחתו הראשונה לרפה נוי כתב ספר בשם אקו-אקו, שהגיע לקהל עצום. כך הציב את האי על המפה בעיני רבים, שכן באותה תקופה האי היה כמעט לא מוכר. בשתי משלחותיו הקימו הוא וצוותו את מחנם בחוף אנקנה. זה המקום שאליו הגיע לפני אלף שנה מלכה הראשון של רפה נוי, הוטו מאטואה, ולכן סבר שאנקנה הוא המקום שבו אפשר למצוא מפתחות חשובים רבים לפתרון כמה מתעלומות אי הפסחא.

תור היירדאל הוא שהתחיל את מלאכת שיקום פסלי המואי שהופלו, כשהקים ב-1956 את הפסל של אהו אטורה הוקה באנקנה. הוא גם היה הראשון שערך ניסויים בהעברת מואי, ב-1986. הוא האמין בתיאוריית הצעידה בעזרת נדנוד.

התיאוריה של תור היירדאל על התיישבות פולינזיה מהמזרח

מסע הקון-טיקי

החוקר הנורווגי יצא לכמה משלחות לאיים פולינזיים. הסיבה העיקרית לכך הייתה החיפוש אחר ראיות לתיאוריה שלו: שפולינזיה יושבה מהמזרח (ממה שהיום הוא אמריקה הלטינית) ולא מהמערב (מדרום-מזרח אסיה). לפי התיאוריה שלו, כדי להגיע מיבשת אמריקה הלטינית אל האוקיינוס השקט היו המתיישבים משתמשים בזרם הומבולדט. זהו זרם שמתחיל באנטארקטיקה, עובר לאורך החוף המערבי של יבשת אמריקה הלטינית, ואחרי פרו פונה אל האוקיינוס השקט. כדי להוכיח לעולם המדע שמסע כזה אפשרי, בנה רפסודה, ויחד עם קבוצה של הרפתקנים אמיצים יצאו ללא חת מפרו אל האוקיינוס השקט. מאחר שלא ליוותה אותם ספינה מודרנית, בכל מקרה חירום היו מופקרים לגורלם. אחרי כמה חודשים בים הגיעו בהצלחה ליעדם, כשהרפסודה שלהם התנפצה לרסיסים על שוניות פולינזיה הצרפתית. המסע צולם, ויצא לאקרנים ב-1950 כסרט תיעודי עטור שבחים, שנשא את שם הרפסודה: קון-טיקי.

ראיות למגע בין פולינזיה לאמריקה הלטינית

יש כמה קשרים בין יבשת אמריקה הלטינית לפולינזיה. הבטטה, הנפוצה בכל פולינזיה, אינה צמח אסייתי; מקורה באמריקה הלטינית. המילה לבטטה בשפת רפה נוי היא kumara - בדיוק כמו בקצ'ואה, השפה הילידית של פרו שדוברה באימפריה האינקאית.

קשר נוסף: ברפה נוי נמצאו עצמות תרנגולות שה-DNA שלהן תואם בדיוק לעצמות של תרנגולת מדרום צ'ילה, המטילה ביצים בגוון כחלחל קל.

השגת פסלים מזויפים מאי הפסחא בהשפעה אינקאית

בזמן שהותו באי הפסחא המשיך תור היירדאל לחפש קשרים בין תרבות רפה נוי הקדומה לבין הציוויליזציה הגדולה ביותר שהתקיימה באותה תקופה באמריקה הלטינית - האימפריה האינקאית. הוא הציג לבני רפה נוי תמונות של אמנות אינקאית ושאל אם ראו משהו דומה. כמה מבני רפה נוי, שהבינו שתור היירדאל ייתן הכול כדי להשיג פסל כזה, טענו שראו משהו דומה. אחר כך היו הולכים הביתה, מגלפים פסל כמו זה שראו בתמונה וקוברים אותו באדמה לכמה ימים כדי שייראה עתיק. אז היו משאירים אותו במערה, מביאים לשם את היירדאל ומוכרים לו אותו. תור היירדאל היה מציג אחר כך את הפסלים האלה כטיעונים בעד התיאוריה שלו.

מוצא ברור מדרום-מזרח אסיה

את השפה, המנהגים והמראה החיצוני של בני רפה נוי, כמו של כל שאר הפולינזים, אפשר להתחקות בקלות עד לדרום-מזרח אסיה. בין הילידים של אמריקה הלטינית לפולינזים אין כמעט שום דמיון, ומכאן אנו למדים שפולינזיה אוכלסה למעשה מהמערב.

סיכום

תור היירדאל זכה להערכה מצד תושבי האי בזכות נימוסיו הטובים, ומצד המדענים בזכות אומץ לבו וחשיבותו ההיסטורית, אבל הוא טעה בתיאוריה שלו שפולינזיה יושבה מאמריקה הלטינית. נוכחות הבטטות ועצמות התרנגולות הצ'יליאניות בפולינזיה היא, יותר מכל דבר אחר, עדות לכישורי הניווט המדהימים של הפולינזים הקדמונים.

↑

ויליאם מאלוי

ויליאם מאלוי היה ארכאולוג אמריקאי שהיה לו להט גדול לשיקום המונומנטים הארכאולוגיים של רפה נוי. אלה האתרים ששיקם:

↑