המיסיונר הצרפתי אאוחניו אירו היה הזר הראשון שחי בקרב בני רפה נוי. הוא הגיע ב-1864, שנה אחרי פשיטות העבדים הפרואניות ההרסניות. הוא כתב מכתב ארוך על שהותו באי המרוחק הזה.
מחבר: אאוחניו אירו
תרגום לאנגלית: דינה טריקה ואנחליקה אליסטר ק.
הערות: מרקוס אדנסקי
מכתבו של אאוחניו אירו
ההגעה לאי הפסחא
היה זה ביום העשרים וארבעה להפלגה, 2 בינואר 1864, כשהגענו לאי הפסחא, שתושביו קוראים לו רפה נוי. הקפטן שאל את הילידים שהיו עמנו על הספינה אם הם מכירים את מפרץ אנקנה, שבו רצה להוריד אותנו לחוף. לאחר כמה רגעים של היסוס, בשל המרחק, קראו: "הנה אנקנה!".
נופו של האי הזה נעים, במיוחד לאחר שעוברים את הגבעות. אורכו אולי עשרים וחמישה ק"מ ורוחבו שבעה-עשר ק"מ. החוף עשוי בדרך כלל מצוקים תלולים, והוא מציע רק מקומות מעטים ונדירים שאפשר להתקרב אליהם.
תקף אותי כאב ראש נורא, ולכן שכבתי על מיטתי לנוח מעט.
"היכן תוריד אותי לחוף?" שאלתי את הקפטן.
כבר כמעט ירד הלילה. סוף סוף יכולתי לנשום: היה לי מחסה.
אז החלטנו שארד לחוף לבדי, ושאגיע לאנקנה ביבשה עם פאנה.
המגע הראשון עם הילידים
מיד קפצתי מן הדוברה, תלשתי כמה חופנים של עשב והבאתי אותם לסירה בעצמי.
ודאי יש לסלוח לדניאל על שפחד. המון של גברים, נשים וילדים, שמספרם היה אולי כאלף ומאתיים, לא הציע דבר שנראה בטוח.
דניאל הניח שהם עוינים משום שלא הבחין בנוכחות נשים בהמון הזה.
שבוי
היה לי זמן להבחין בפרטים המיוחדים האלה; אבל היה דבר אחר שנשאתי בלבי מאז הגעתי לאי.
לאחר שאכלנו את הבטטות התעוררה בעיית ההגעה לאנקנה; אך בכל פעם שפאנה ואני ניסינו להימלט, הם הניחו את ידיהם על צווארנו.
בריחה
הלילה התקרב, ולא ידעתי מה לעשות, כשפאנה חזר עם כמה אנשים חמושים בחניתות.
עם שחר יצאנו לדרך והגענו לאנקנה. הספינה הייתה רחוק בלב ים, והיא התקרבה לאט לאט.
נטוש בידי הספינה
היה זה בעבורי רגע של עצב עמוק, כשמצאתי את עצמי נטוש על האי הזה, בלי כל משאב ובלי האמצעים לדבר על הדת עם הילידים האומללים האלה, אולי לזמן רב.
הייתי שקוע עמוק במצב רוח זה כשפאנה בא עם כמה מאנשיו.
ביתו של קנאקה
הייתה זו הפעם הראשונה שנכנסתי לבקתתו של קנאקה. אני רוצה לתאר לך אותה: זה לא ייקח זמן רב.
לא תוכל לדמיין כמה קנאקים מוצאים מחסה תחת גג הקש הזה! בפנים חם מאוד.
לכן הם שוכבים לאורך החלק הרחב, מתקבצים כפי שהם יכולים ומנסים לישון כך.
עם שחר, הדבר הראשון שגיליתי היה אליל ביתי קטן, שנראה שלא היה חשוב להם במיוחד.
החזרה להאנגה רואה
היה הכרח לחזור להאנגה רואה, להסגיר את עצמי לאותם אנשים שמהם נמלטתי בקושי רב כל כך ושעוררו בי אמון מועט כל כך.
אדמת האי כולה געשית, ואבנים וסלעים חדים בכל מקום.
כשהגעתי להאנגה רואה מצאתי את עצמי מוקף המון נסער של אנשים לאורך כל החוף, כמו ביום הקודם.
הפגישה עם טורומטי
כבר כמעט ירד הלילה. סוף סוף יכולתי לנשום: היה לי מחסה.
טורומטי היה גבר בן שלושים, גבוה וחזק כשאר תושבי האי.
לא יהיה קל לתאר את הסמכות העליונה באי הזה.
מה שהיה נכון הוא שטורומטי היה ראש; הוא היה הראש שלי ושכני.
1) פירוש המילה "זר", לעתים קרובות כשמדובר במי שבא מאירופה.
מלבד זאת, שהותי כאן באי הפסחא הייתה שיעור ארוך אחד, קטכיזם ארוך, שנקטע רק בתקופות מנוחה קצרות ובכמה תקריות קטנות.
פעילויות יומיומיות
שלוש פעמים ביום הכריז הפעמון על התפילות. כשהתאספו, אמרתי כל מילה בתפילה והם חזרו אחריי.
כדי להשיג את התוצאות המינימליות האלה היה צורך להיות זמין כל הזמן לילדים האלה, זקנים וצעירים כאחד.
בידור
למעשה, לאנשים הטובים האלה אין מה לעשות במשך שנים-עשר חודשי השנה.
הקיץ הזה זו הפאינה שמושכת את כל האנשים.
הסתיו והחורף הם עונות הגשמים; לכן החגיגות לובשות צורה אחרת.
קישוטים לחגיגות
מטבע הדברים, החגיגות האלה הן הזדמנות להפגין פאר יוצא דופן.
בימי החגיגה הם מכניסים לחור הזה דיסקה עצומה מקליפת עץ, שהיא קסם של ממש.
בנסיבות אלה גם קישוטי הראש מגוונים.
יש כאן כמה דרכים ליהנות שאינן משעשעות במיוחד בעיני רבים.
דת
אין ספק שתרצה לדעת בפרוטרוט על דתם של תושבי האי שלנו.
ממה שיכולתי להבחין בתשעת החודשים ששהיתי כאן, נראה שהדת נמצאת במקום האחרון בחייהם.
מוות
גם לא ראיתי טקסים דתיים כלשהם בעת מוות.
יום אחד, בעקבות גנבה שביצע טורומטי, החלטתי לדבר איתו על החיים שלאחר המוות.
כמובן, התקרית הזאת גרמה לי לחשוב שאמונות טפלות אינן זרות באי הפסחא.
לוחות עץ
בתוך כל בית יש לוחות עץ ומקלות מכוסים בהירוגליפים; הם מציגים דמויות של בעלי חיים שאינם מוכרים באי, שהילידים מגלפים באבנים חדות1.
1) האבנים החדות האלה הן כלי אובסידיאן שנקראים מטאא.
מדידת הזמן
הקנאקים אינם יודעים קרוא וכתוב. עם זאת, הם יודעים לספור בקלות ויש להם שמות לכל המספרים.
מלאכה
האם עליי לדבר על מלאכתם של הקנאקים הטובים האלה? צורכיהם מוגבלים כל כך שאין להם שום תמריץ בשום כיוון.
מה שהם אוהבים יותר מכול הוא לתפור. הם מאושרים באמת כשהם זוכים בפיסת בד כדי להטליא את המאהוטה שלהם.
חקלאות
החקלאות, כפי שכבר אמרתי, אינה דורשת עבודה רבה; פוריות הקרקע, אף שהיא סלעית, הגשמים התכופים והחום המתון הופכים את האי הקטן הזה למסוגל לקיים כל סוג של גידול.
בישול
הטבע מותיר מעט מאוד עבודה לתושבי האי שלנו, ברי המזל. ובכל זאת, מבישול אין הם יכולים לחמוק.
דם
הבחנתי בהקפדתם הרבה שלא לשפוך את דם החיה.
הגנבות נמשכות
ועתה, אבי הנכבד, אלה הן רק הרפתקאות אישיות שהחלטתי לדווח עליהן, כדי לתת לך ידיעה מעמיקה יותר על התרבות הזאת.
אולי תחשוב שזה יוצא דופן שהצלחתי לשמור על קור רוח כזה.
בניית קפלה
עם זאת, הייתי זקוק לקפלה קטנה. בזמן הפנוי המועט שנותר מהוראת התפילות ומהקטכיזם, ניגשתי לעבודה.
ביקור בקהילות אחרות
מיד התחלתי במשימה לבקר בכל האי.
תוצאת מסעי הראשון הניעה אותי לדחות את השני.
בניית סירה
בתקופה הזאת עלה רעיון חדש בדעתם של הקנאקים שלי. הם נתנו את דעתם לגרום לי לבנות סירה.
אמרתי להם שהמשימה האחרונה הזאת היא באחריותם, וכי הם חשבו שיש להם סוג של אדמה שממנה יוצאת זפת מצוינת.
אלימות פיזית
עד מהרה הגיע זמן המאטאוורי, והייתה התרגשות מסוימת.
הבריחה השנייה
כמה קנאקים מהאנגה פיקו היו כאן כדי להעביר את מטעני המצומצם, ועזבתי את המקום עמם בעוד טורומטי רק מגיע כשיצאנו לדרך.
הפתעה חיכתה לי: טורומטי החזיר לביתי את רוב החפצים שהוסתרו בימים הקודמים.
העונש של טורומטי
מאורעות נוספים היו בדרך. היה זה ספטמבר, והמאטאוורי קיבץ חלק גדול מהאוכלוסייה כשלוש או ארבע ליגות ממקום מגורינו.
בוקר אחד ראיתי את טמאטקה בא למקומנו, ואחריו קבוצת אנשים שהתקהלה מול ביתו של טורומטי.
ביזה וסכנת מוות
פנינו לעבר כינוס המאטאוורי. ההמון, צפוף ומשולהב, ליווה אותנו והוויכוחים נמשכו.
אז האמנתי שהגעתי לסוף מסע הייסורים שלי, ואחרי כל רגשות היום התנחמתי בכך שאבלה את הלילה במקום הזה. אבל טורומטי רצה שנחזור לבקתה שלי: כוונתו הייתה לחפש כמה חפצים שהיו בה.
היה הכרח לצאת לדרך; לא ראיתי דבר, ורגליי כאבו יותר ויותר בכל צעד.
בוואיהו
בוואיהו מצאתי אנשים ידידותיים וצייתנים יותר, להוטים ללמוד יותר מאשר במקומות אחרים.
ההצלה
בבוקר היום שלמחרת, בסביבות שמונה, בא נער לספר לי שהספינה נמצאת מול האנגה רואה ושטורומטי רוצה שאלך לשם.
על האב ברנבה מוטל לספר לך על מאורעות מסעו ועל הגעתו לאי הפסחא.
האח אאוחניו אירו