הבית הנפוץ באי הפסחא בימי קדם נקרא בית סירה או הארה פאנגה ("בית פאנגה"). המונח בית סירה נטבע בעת החדשה, בשל הדמיון של הבתים הגמורים לסירה הפוכה המונחת על היבשה. צורתו האווירודינמית עוזרת מול הרוחות החזקות של רפה נוי.
יש מאות בתי סירה בכל רחבי אי הפסחא. אורכם הממוצע הוא כ-15 מ', אבל הגדול שבהם (באזור טפאו) ארוך לא פחות מ-45 מ'.
המיסיונר הצרפתי אאוחניו אירו, הזר הראשון שחי בקרב בני רפה נוי, ישן בבית סירה בזמן ביקורו ב-1864. במכתבו הארוך של אאוחניו על שהותו הוא מתאר אותם כך:
הרהיטים פשוטים ביותר: כלי המטבח הם דלעת להחזקת מים ושק קלוע מקש לשמירת הבטטות. ובאשר למיטה ולכליה, תוכלו כבר לשער כיצד הם נראים ברגע שאספר על הבקתה. דמיינו סירה הפוכה, פתוחה למחצה, הנחה על החריץ שבבסיסה, ותקבלו מושג על צורתה של בקתה זו. כמה מקלות עטופים בקש יוצרים את השלד ואת הגג. פתח דמוי פי תנור מאפשר לדייריה ולמבקריה להיכנס בזחילה - לא על הברכיים אלא על הבטן. הפתח הזה נמצא באמצע הבקתה, ומכניס אור רק במידה שתאפשר לראות זה את זה אחרי כמה רגעים בפנים.